טעימת פסיפס

שמי נעה בן אור, סדנת הפסיפס שלי נמצאת ביישוב יעד.
כמחצית משנותיי כאדם עובד, עסקתי בתחום התוכנה והטכנולוגיה. ב 18 השנים האחרונות , אני עוסקת באמנות הפסיפס.- במסגרת חוגים, במסגרות של בעלי "צרכים מיוחדים",נוער בסיכון, פרוייקטים לקבוצות בקהילה, סדנאות לקבוצות, קשישים ועוד.
מה אני כל כך אוהבת בפסיפס?

אני שמחה לראות בכל פעם מחדש, איך אנשים שחשבו ש"הם לא יצירתיים" (אין דבר כזה!!) מרשים לעצמם לנסות ולהתבטא באופן לא מילולי., הם מתנסים ויוצרים, ומגיעים למקום של חופש ושמחה, בעזרת הפסיפס.

היצירה בפסיפס משלבת עושר של צבעים, חומרים, מרקמים וסגנונות. אין גבול לאפשרויות המשחק ולשילובים, על פי הדמיון ולפי מצב הרוח ברגע מסוים.

בפסיפס תמיד מצליחים. כל עבודה שיש בה צבעוניות ואיזשהו סדר פנימי או דמות פשוטה היא יפה בעיניי. בניגוד לאמנויות פלסטיות אחרות כמו ציור או פיסול, המצריכות מיומנות רבה ודיוק, הפסיפס הוא אמנות המתאימה לכל אחד.

הפסיפס מתאים לכל גיל, לבני חמש ולבני מאה ועשרים ולכל מי שביניהם. כמו כן אפשר ליצור בהרכבים משפחתיים הכוללים שני דורות וגם שלושה.

בפסיפס, הזבל של האחד הופך להיות האמנות של האחר. שרפרף שהתיישן, שולחן שאיבד את קסמו, קומקום, מחבת או כל חפץ אחר שהתבלה ואבד עליו הכלח יכול לשמש כמצע ליצירת פסיפס ולזכות בעדנה מחודשת. כחומר גלם אפשר להשתמש בתכשיט ישן, בחרוזי זכוכית שלא הצליחו, בצלחת מיוחדת שנשברה, וכך לשמר חפצים אהובים בעלי ערך רגשי או סתם חפצי נוי.

אחרי התכנון הראשוני העבודה זורמת מאליה ומאפשרת חופש לשנות, לגוון, לסטות מהתכנון המקורי ולזרום תוך כדי יצירה.

הפסיפס יוצר הזדמנות לזמן של שלווה ושל שקט שבו האדם נמצא עם עצמו, משלב, מגוון, יוצר, מחבר מחדש חלקים בצורה אחרת ושונה ,
ומאפשר גם זמן איכות שקט עם משפחה או חברים שמגיעים ביחד.

פרויקטים בקהילה
הפסיפס הוא עבורי הזדמנות נפלאה לפגוש קבוצות של ילדים ובוגרים, וליצור אתם בצוותא עבודה שמשאירה את חותמה בקהילה שבה הם חיים. בדרך כלל אינני מגיעה למפגש הראשון עם רעיון לעבודה או עם סקיצה מתוכננת. המטרה היא שכל העבודה – משלב הרעיון, דרך שלב התכנון ועד לביצוע – כולה תהיה פרי משותף ובלעדי של אנשי המקום. עבודה כזו היא משמעותית ביותר ביישובים קטנים ובמוסדות חינוכיים. היא מזמנת עבודה משותפת של החברים בקהילה, מבוגרים וילדים, ומאפשרת תחושה של סיפוק לנוכח תוצר מרשים שהושקעה בו עבודה רבה. במוסדות חינוכיים לילדים בעלי צרכים מיוחדים הרווח הוא כפול ומכופל. התוצר הסופי מעניק לילדים תחושות של סיפוק והצלחה, ונוכחותו מלווה אותם מדי יום. בנוסף לתוצר הסופי חשובים לא פחות הם שלבי התכנון המשותף והעבודה בצוותא. התהליך הקבוצתי המתלווה לעבודה הוא בעל ערך בפני עצמו.
פרויקט קהילתי מתפרש בדרך כלל על פני כמה פגישות, ובסיומו נעמוד מול עבודת פסיפס גדולה ומרשימה, מעשה ידינו. היא תוצג במקום מרכזי לחיינו, ותביא לנו גאווה לשנים רבות.